שחר ואח' נ' אגד תעבורה בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעתם של התובעים לפיצוי בסך של 13,650 ₪ בגין נזקים שנגרמו, לטענתם, לרכבם, במסגרת תאונת דרכים שארעה ביום 13.12.12, עת סטה אוטובוס השייך לנתבעת מס' 1, המבוטח על ידי הנתבעת מס' 2, ושהיה נהוג באותה העת על ידי הנתבע מס' 3, לעבר רכבם של התובעים, שהיה נהוג באותה עת על ידי התובע מס' 1, ופגע בו בחלקה הקדמי של הדופן השמאלית.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה כאשר רכבו של התובע הוא זה שסטה, לפתע, שמאלה, לתוך נתיב נסיעתו של אוטובוס הנתבעת מס' 1 וכך גרם לתאונה בלתי נמנעת בין הרכבים.

ביום 18.8.13 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בעדויות התובעים, העד מטעמם מר יעקב לזרוב, והנתבע מספר 3 ושמעתי את סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

בכתב התביעה טענו התובעים, בסעיף 3, המתאר את נסיבות התאונה כי "לפתע פתאום ללא איתות או אזהרה, סטה האוטובוס מהנתיב השמאלי לאמצעי מסיבה בלתי נראית לעין..." אלא שבעדותו של התובע מס' 1 השתנתה הגרסה באופן משמעותי כאשר לטענתו הסיבה לתאונה הייתה חניית רכבים בנתיב של האוטובוס בו נהג הנתבע מספר 3, וכי: "ראיתי את הרכבים מצד שמאל, ראיתי את המהלך לפני וניסיתי לעצור כמה שיותר מהר".

לא רק שגרסה זו הינה גרסה כבושה הסותרת באופן ברור את הנטען בכתב התביעה, הרי שאין היא סבירה כלל לאור העובדה שהאוטובוס בו נהג הנתבע מס' 3, נסע בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבים בכיוון הנסיעה, ואין זה מתקבל על הדעת כי בנתיב זה יחנו רכבים.

גרסתו של הנתבע מס' 3 לפיה בעת שרכב התובע מס' 1 נסע בין שני אוטובוסים (אוטובוס של חברת "מטרופולין" מימינו והאוטובוס נשוא התביעה משמאלו), סטה רכבו של התובע מס' 1 לעבר האוטובוס, בשל העובדה שסבר כי האוטובוס של חברת מטרופולין עתיד לפנות לכיוונו בשל הקרבה לתחנה המרכזית, סבירה יותר בעיניי ומתיישבת טוב יותר עם העובדות האחרות, כמו גם עם אופי הנזקים העולים מן התמונות של רכבם של התובעים, שאינם מעידים על מעיכה משמעותית, שצפויה הייתה לקרות לו רכב כבד כמו אוטובוס היה סוטה לכיוון רכבם, אלא על מעין "שפשוף" בין רכבים.

למעלה מן הצריך אציין, כי התובעים כלל לא הוכיחו את הנזק הנטען על ידם, שכן, בסופו של יום (בניגוד למילים "חשבונית תיקון" המופיעות בשלהי סעיף 5 לכתב התביעה) הודו התובעים כי לא תיקנו כלל את הנזק ברכבם וכי מכרו אותו במצב זה לצד שלישי, אלא שלא הוכיחו, לא בחוות דעת שמאית ולא בכל דרך אחרת, את שוויו בעת המכירה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות המשפט בסך של 200 ₪ לכל אחד מן הנתבעים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: